פסק-דין בתיק ב"ל 30975-10-10

1.      לפנינו תביעה של התובעת ובה היא מבקשת להכיר בה כמי שנפגעה - לפי תורת המיקרוטראומה - בתאונת עבודה כמשמעה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשמ"ה - 1995 (להלן - החוק) אשר גרמה נזק למרפק ימין, לגב ולצוואר.

2.      התשתית העובדתית נקבעה בהחלטה 25/05/11  והיא כמפורט להלן:

"א. התובעת, ילידת 1964, עובדת ברשות הדואר ב- ¾ משרה מחודש 2/96. בחודשים 2/96 - 5/07 הועסקה התובעת בחלוקת דואר. עד לחודש 11/06 שישה ימים בשבוע ולאחר מכן חמישה ימים בשבוע. ידה הדומיננטית של התובעת היא יד ימין.

ב.   עבודה של התובעת כללה את הפעולות הבאות:

(1)   התובעת החלה לעבוד בשעה 6:00 במיון דואר. מיון הדואר נעשה באופן הבא: דברי דואר מונחים על דלפק בגובה ביטנה של התובעת וברוחב של כ- 140 ס"מ . ממול התובעת עמדה 'כוורת' של תאי דואר הכוללת תאי דואר מגובה הדלפק ועד לגובה של הרמת היד של התובעת מעל ראשה. במסגרת מיון הדואר, התובעת נדרשת לבדוק את המכתבים ולהכניסם לתאים המתאימים במסגרת זו כופפה התובעת את ראשה לדלפק והרימה אותו לכיוון הכוורת כדי לאתר את התא המתאים, והמכתבים הוכנסו לתאים בעזרת יד ימין של התובעת בפעולה של כיפוף ויישור. פעולות המיון נמשכו כשעתיים - שלוש.  

(2)   פעולות של כיפוף ויישור הצוואר ופעולות של כיפוף ויישור יד ימין בוצעו גם בעת התובעת חילקה את המכתבים בתאי הדואר של הנמענים.  

(3)   לאחר שהסתיימה עבודת המיון יצאה התובעת לביצוע חלוקת הדואר כאשר היא מצויידת בעגלה שנגררה על ידה באמצעות יד ימין. התובעת העריכה כי משקל העגלה כשהיא מלאה היה עד 35 ק"ג (אם כי העגלה לא נשקלה), ומשקל זה הלך ופחת עד למחצית זמן החלוקה, אז שבה התובעת ומילאה את העגלה במכתבים ב'תחנת ממסר' באזור החלוקה. במחצית הראשונה של החודש התובעת גם לקחה על גבה תיק נוסף עם מכתבים.  

(4)   לאזור החלוקה הגיעה התובעת לעיתים ברגל ולעיתים באוטובוס (תלוי במיקום האזור על פני תקופת העבודה). חלוקת הדואר נמשכה 3.5 - 4 שעות. ובמשך זמן זה התובעת הלכה מפעם לפעם נדרשה לעלות מדרגות (במקרה של בניין נעדר מעלית ו/או אינטרקום) לצורך חלוקת דברי דואר רשום.  

(5)   במסגרת חלוקת הדואר נדרשה התובעת להעלות את העגלה במקרים של מדרכות ובמקרים בהם מפלס תיבות הדואר של הבנין לא היה בגובה מפלס המדרכה, וכן במקרים בהם עלתה התובעת לאוטובוס ו/או כאשר העלתה את העגלה מדרגות.

(6)   בעת החלוקה נדרשה התובעת גם להתכופף, מעת לעת, לעגלת הדואר על מנת להוציא ממנו את דברי הדואר לחלוקה."

3.      ביום 18.3.12 מונה פרופ' חיים צינמן כיועץ רפואי לבית הדין (להלן - המומחה). ביום 6.4.12 ניתנה חוות הדעת של המומחה, כדלהלן:

"א.            מתוך תיקה הרפואי התובעת סובלת מכאבים במרפק ימין,  ללא שיהיה רישום על אבחנה רפואית, כאבים בכתף ימין ואבחנה Bursitis והסתיידות קטנה בגיד של שריר Supra Spinatus. בגב התחתון אובחן בלט דיסק בגובה L4-5, L3-4. לא מצאתי רישומים פתולוגיים של ע"ש צווארי.

ב.   הפגימות הרפואיות לא נגרמו כתוצאה מסדרה של פגיעות זעירות על פי תורת המיקרו טראומה אין כאן פעילות כטפטוף מים על הסלע עד ליצירת שקע באבן.

ג.   מדובר בבלאי רגיל הקשור לגיל ושינויים קונסטיטוציונליים ללא קשר לתנאי העבודה של התובעת. גם באם העיסוק הינו חלק מחיי העובד, ותורם במידה מסוימת לאותם נזקים דבר זה קיים בכל סוג עבודה ובכל פעילות פיזית ולא ניתן לראות את זה כמחלת מקצוע.

4.      ביום 5.6.12 הועברה למומחה שאלת הבהרה, עליה השיב המומחה ביום 12.8.12. להלן השאלה והתשובה:

ש:  בהתייחס לשאלת ג' לחוות דעתך מיום 06/04/12, מתבקש המומחה להבהיר האם במקרה הנוכחי תנאי העבודה תרמו "במידה מסוימת" לאיזה מהליקויים במרפק ימין, גב  או צוואר? ואם כן - אנא נסה להעריך באחוזים את מידת התרומה".

ת:  "..... מקצוע הרפואה אינו מקצוע מדויק. המקצוע מבוסס על ניסיון קליני, ספרים ומאמרים המתבססים על סטטיסטיקה השוואתית מבוקרת.

      במרפק ימין אין כל רישום של אבחנה רפואית המצביעה על מחלה.

      בכתף ימין נמצא בורסיטיס שהינה הסתיידות קטנה בגיד של שריר ה- Supra Spinatus הינה מחלה קונסטיטוציונית ואינה קשורה כלל לעבודה.